מאמרים חדשים

איך נלמד את הילדים (או בעיקר את הילדות) להתמודד עם "ריבים בין חברות"
האם אתם מתייחסים לתעודת הסיום מביה"ס כאמצעי למינוף וצמיחה?
לפתח הומור בקרב ילדים
לעודד את הילדים לעשות (כמעט) הכל ב"עשר אצבעות"
כיצד ללמד ילדים להקשיב?
נכנס יין – יצא סוד – האם עלינו ללמד את הילדים לשמור סוד או שיותר חשוב ללמד אותם לספר הכל?
איך מאמא הפכתי להיות מזכירה??? – מה זה כל הדפים האלה???
האם לחשוף ילדים למהדורת החדשות?
איך לגדל ילדים אכפתיים
מי מפחד ממסיבת הסיום? – איך להתמודד עם ילד שמסרב להופיע במופע סוף השנה
האם הילד שלי בשל לא ללכת לקייטנה ולהישאר בבית?
להתמודד עם עקשנות של ילדים
ישראל דוז פואה!! למדו את הילדים שירים ישראלים – ותרוויחו!!!
"לילה ראשון בלי אמא" – כיצד להכין את הילדים לישון מחוץ לבית
"תנו לזמן זמן" – איך ללמד ילדים לנהל את הזמן שלהם
ילדי ה"יַכְנֶע"
ילדי דור ה"WOW"
לגדל ילדים שמעזים ללכת "נגד הזרם"
איך להיות הורים מעורבים בחיי המתבגר?
"התמדה" – המנוף למימוש הפוטנציאל
"גפן במובן גאפן"- כיצד נפתח את אוצר המילים של ילדינו
תחרות בין אחים במשפחה
"לעודד ילד לחלום…"
פייסבוק! אמור לי מי הם ילדיך – ואומר לך מי אתה!
אודות, כללי

קצת על Doctor M

0 203

קודם כל, לפני הכל אני M . אם. כלומר אמא. אני אמא לארבעה ילדים שנולדו ארבעתם בשבע שנים ומאז אני אמא במשרה מלאה. אני נשואה לאיש הייטק, עובדה שיכולה להעיד על הרבה שנים של אחרי צהריים לבד עם ארבעה קטנטנים ועובדת במשרה בכירה בחברה ממשלתית. אני ד"ר לחינוך שמתמחה בשילוב טכנולוגיות בחינוך ומאז ומתמיד מאמינה אדוקה במשמעותה וחשיבותה של המשפחה. המשפחה מבחינתי היא מאבות הייסוד של החינוך, של המודלינג, של ביסוס היסודות, של הקניית הערכים ושל העוצמה שניתנת לך כילד ותלווה אותך לכל אורך החיים.
המשפחה היא זו שמחזקת ומבססת את הדימוי העצמי של הילד, מעניקה לו את תחושת המסוגלות העצמית ומאפשרת לו לצמוח ולהגשים את עצמו בעולם.

נוהגים לדבר על החיבור בין הפרט, הקהילה והמדינה. אבל איכשהו בדרך, רובנו שכחנו את המשפחה. משפחה, מבחינתי, נמצאת בין הפרט לקהילה. הקהילה מורכבת מאוסף של משפחות. הבעיה היא שהמערכת הציבורית לא מתייחסת למשפחה כיחידה. המפגש הראשון שלי עם חוסר ההתייחסות היה לפני מספר שנים באירועי ל"ג בעומר, כאשר באותו שבוע, בהפרש של שעות בודדות, עד דקות, הוזמנתי לארבע מדורות ל"ג בעומר, ונאלצתי במהלך לולייני לדלג בין ארבע מדורות, בכל אחת להחתים כרטיס, לשרוף את קצה הלשון מתפוח אדמה לוהט ולרוץ למדורה הבאה. נהנתי? ממש לא. קינאתי לרגע בהורים שיושבים נינוחים ומעבירים את הזמן מול האש המלחכת מבלי להסתכל כל רגע על השעון ולוודא שיגיעו בזמן למדורה הבאה בעוד השאלות של "מתי הולכים לחברים שלי?", נשמעות אחת לחמש דקות.

הפעם השניה היתה באסיפת ההורים שנערכה לשלושה או ארבעה ילדים באותו היום ונאלצתי להגיע לביה"ס, לחכות בתור, לוודא שלא הגיע תור הילד השני, שנמצא בכיתה אחרת ובקומה אחרת, לחזור הביתה, לחנות, לחזור לרכב, שוב להגיע לביה"ס, שוב לחפש חניה, שוב לעמוד בתור וחוזר חלילה. אף אחד לא יכל לחשוב על מענה משפחתי? על תאום?
כך גם באסיפות הורים בתחילת השנה, כשתמיד נאלצתי להתחלק עם בעלי בין הכיתות ותמיד לצאת באמצע, לעבור לאסיפה השניה, להתנצל… כך גם במסיבות הסיום, באירועי סיום החוגים ועוד.
למה אף אחד לא חושב להסתכל עלינו כיחידה משפחתית? לחשוב עלינו כיחידה אחת ולא כאוסף של בודדים? לתת מענה (שבעולם הטכנולוגי מאוד פשוט) שנקרא תאום.
אבל תאום יהיה כמו פלסטר או כמו אקמול למחלה קשה. יש פה בעיה יותר בסיסית. המערכות לא סתם אינן מתייחסות אלינו כמשפחה. המערכות אינן מתייחסות אלינו כמשפחה כי גם אנחנו איננו מתייחסים אל עצמנו כמשפחה. אנחנו קוראים לעצמנו משפחה, אבל עם יד על הלב, רובנו הפרטנו את המשפחה. צהרונים, משפחתונים, מטפלות, חוגים, שעות רבות מחוץ לבית. מבלי ששמנו לב, אנחנו מעסיקים, צוותים שלמים שמטפלים לנו בילדים. ואנחנו מוכנים לשלם על זה הרבה. אבל למעשה משלמים הרבה יותר. משלמים במשאב הכי יקר שלנו. משלמים במשאב ששמו "זמן".
כשנולדה ביתי הבכורה, הזכירה לי אימי שאנחנו חיים סדר גודל של 80 שנה. מתוך רצף השנים הזה את הילדים אנחנו מגדלים במשך 18 שנה. אז כמה זה 18 שנה מתוך כל החיים? מי מוכן לוותר על זה? מי מוכן לוותר על כל הזמן הזה? במיוחד כשאת הזמן אי אפשר להחזיר לאחור.
באתר זה אנסה לחשוף דעות, לתת עצות, לשתף בחוויות, טיולים, תהליכים וכיווני חשיבה חינוכיים, משפחתיים שיתרמו לאיכות חיים משפחתית משמעותית.
לצד כל תחום תמצאו שאלון "בחן את עצמך". מטרת השאלון היא לתת קנה מידה ופרופורציה בין "איך אני מתנהל" לבין "איך אפשר להתנהל". התייחסו אל השאלונים כמחוון. ענו עליהם בכנות ובדקו עד כמה אתם מתנהלים בהתאם לאני המאמין שלכם (לא את כל העיצות חייבים לקבל, על חלקם ניתן לערער). המחוון הינו סוג של ארגז כלים התנהגותי אפשרי. לאחר קריאת החומרים והמענה על השאלונים, קחו לכם חודש, נסו לערוך שינוי או שניים, ובדקו את עצמכם שוב. אני בטוחה שתרגישו שינוי משמעותי באיכות החיים המשפחתית שלכם!

ליצירת קשר m@doctorm.co.il

השאר תגובה

הבהרה

המידע המופיע באתר זה, המלצות, שאלונים וטיפים, הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ מקצועי. על הקורא לפנות למומחה
על מנת לקבל ייעוץ מקצועי. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם בעקבות שימוש במידע
המופיע באתר.