מאמרים חדשים

איך נלמד את הילדים (או בעיקר את הילדות) להתמודד עם "ריבים בין חברות"
האם אתם מתייחסים לתעודת הסיום מביה"ס כאמצעי למינוף וצמיחה?
לפתח הומור בקרב ילדים
לעודד את הילדים לעשות (כמעט) הכל ב"עשר אצבעות"
כיצד ללמד ילדים להקשיב?
נכנס יין – יצא סוד – האם עלינו ללמד את הילדים לשמור סוד או שיותר חשוב ללמד אותם לספר הכל?
איך מאמא הפכתי להיות מזכירה??? – מה זה כל הדפים האלה???
האם לחשוף ילדים למהדורת החדשות?
איך לגדל ילדים אכפתיים
מי מפחד ממסיבת הסיום? – איך להתמודד עם ילד שמסרב להופיע במופע סוף השנה
האם הילד שלי בשל לא ללכת לקייטנה ולהישאר בבית?
להתמודד עם עקשנות של ילדים
ישראל דוז פואה!! למדו את הילדים שירים ישראלים – ותרוויחו!!!
"לילה ראשון בלי אמא" – כיצד להכין את הילדים לישון מחוץ לבית
"תנו לזמן זמן" – איך ללמד ילדים לנהל את הזמן שלהם
ילדי ה"יַכְנֶע"
ילדי דור ה"WOW"
לגדל ילדים שמעזים ללכת "נגד הזרם"
איך להיות הורים מעורבים בחיי המתבגר?
"התמדה" – המנוף למימוש הפוטנציאל
"גפן במובן גאפן"- כיצד נפתח את אוצר המילים של ילדינו
תחרות בין אחים במשפחה
"לעודד ילד לחלום…"
פייסבוק! אמור לי מי הם ילדיך – ואומר לך מי אתה!
כללי

פייסבוק! אמור לי מי הם ילדיך – ואומר לך מי אתה!

0 71

רבות נכתב על הסכנות האורבות ברחבי הרשת. על הצורך בנקיטת זהירות משנה בסביבה הוירטואלית, לא לחשוף פרטים, לא "לנדב מידע" ולא להתייחס לאינטרנט כ"בטוח".

אבל לא מספיק דובר על הסכנות העקיפות האורבות לנו ולילדינו גם אם אנחנו מקפידים לשמור על הכללים.

 

לפני מספר ימים קבעתי פגישה עם מישהי שאינני מכירה. מאחר ואני נוהגת להציץ בגוגל ולקרוא מספר מילים על האדם איתו אני נפגשת, נכנסתי וחיפשתי מידע. לצערי לא מצאתי מידע בגוגל ופניתי לכלי הבא: "הפייסבוק". לשמחתי (אך לרוע מזלי), אותה גברת פרסמה מעט מאוד בפייסבוק ומלבד תמונה אחת (שזיהתה שאכן זו היא), כמעט ולא מצאתי מידע. לכן פניתי לשלב ב'. בני המשפחה.

בלי שום בעיה איתרתי מבין "החברים" מי הם ילדיה ועולם שלם של תמונות וטקסטים שפך אור על אותה אישה. ראיתי איך נראים ילדיה, מי זה בעלה, מי הם הוריה, באיזה מסיבות היתה לאחרונה, מה אכלו אצלם על השולחן, איך נראה הבית שלהם, איך נראית הגינה שלהם. כיצד היא נראית באירועים חגיגיים ומה ילדיה חושבים עליה. בלי לשים לב מצאתי את עצמי בתוכנית של "גיא פינס", רק על אנשים פחות מפורסמים. וכל זאת, כשהיא למעשה לא פירסמה כלום. רק שם ותמונה. אבל החיבוריים של החברים שלה אליה, החיבורים אל בני המשפחה המורחבת, התמונות שילדיה העלו שלכאורה מטרתם היתה לספר על עצמם ולא על אימם – כל זאת חשף תמונה רחבה ומפורטת ששווה המון לארגוני ביון, לבלשים או לסתם אנשים שרוצים לחשוף מידע לפני פריצה או פשע.

 

נדהמתי מאוסף המידע שהספקתי לאסוף על אדם אחד בדקות ספורות, וזאת עוד לפני שהרחבתי לחבריו ושאר בני משפחתו. אותה אישה מודעת היטב לסכנות הטמונות ברשת. היא נזהרת. היא לא פרסמה את עצמה. היא לא מופיעה בגוגל, לא מופיעה בפייסבוק, לא מפרטת על חייה הפרטיים. אך באמצעות ילדיה והקרובים אליה – ניתן לדעת עליה כמעט הכל.

ילדינו, עם כל האזהרות והשיחות שאנחנו עושים איתם בנושא הסכנות ברשת, אכן נזהרים. שום דבר מכל מה שראיתי אין בו דבר חריג. כשלעצמו, כל אחד מילדיה חשף חלון לחייו מזווית מאוד מסויימת. החיבור בין חלקי המידע הוא שיצר את ההצצה הכל כך רחבה למשפחה.

עלינו כמשפחה להיות מודעים לכך. להזהר, לעקוב אחרי הילדים ולראות מה הם מעלים. איזה תמונות הם משתפים. להבין שלתמונות ולמידע הזה יש השלכה על חיינו. על הפרטיות שלנו.

רוב האזהרות שחינכנו את ילדינו להימנע מהם, עד היום, נבעו מ"הצקות", "בריונות" ו"חרם" ברשתות חברתיות. הסברנו להם כיצד להיזהר מזרים, כיצד לא לחשוף מידע על עצמם, כיצד לא לקבל חברות מאדם לא מוכר או כיצד לא לחשוף מידע כמו כתובת, מספר טלפון או כל פרט מזהה אחר שיכול להועיל למי שמעוניין להזיק. לימדנו אותם לבחור בקפידה את המידע עליו הם "מקליקים", לא להתפתה לקשר מפוקפק ולא להכנס לאתרים שלא מיועדים לבני גילם.

בהנחה שהם עומדים בכל האזהרות, ובהנחה שאכן הצטרפו לשימוש בכלי בגיל הנכון (ולא נתנו שנת לידה בדויה), החשיפה שלהם עלולה להזיק לנו, המבוגרים. החיבור בין חלקי המידע נותן תמונה מציצנית גם למי שבחר לא להחשף.

עד לפני מספר שנים, כשאדם רצה להיות אנונימי – הוא היה אנונימי. היום גם אם אתה אנונימי, האנונימיות שלך נמחקת כל עוד האנשים שבסביבתך חושפים אותך ללא ידיעתך.

היום בפייסבוק, אמצעי ה"ביון" המודרני, אני יכולה ללמוד על מצבו הכלכלי של אדם פלוני, רק לפי מה שהוא לובש, מה שהוא אוכל, איפה טייל, כמה פעמים היה בחו"ל, איך נראה ביתו (ברקע התמונות), מה תלוי לו על הקיר, איך נראה השולחן.

אנשי שיווק עלולים לעשות שימוש במידע זה. נניח שאני רוצה למכור לכם פריט בו יש לי נתח רווחים ואני יכולה "לשחק" עם גודל ההנחה. באמצעות החיבורים בין ה"חברים" שלכם בפייסבוק, אני יכולה לאסוף מידע, ללמוד עליכם ו"לנצל" את המידע לרעתכם. אנשים עלולים להשתמש במידע ליצירת מניפולציה רגשית. נניח שיש במשפחה משהו חולה, משהו שזכה בפרס, משהו עם בעיות אישיות שנחשפו, משהו שמספר על אירוע קרוב (או שלח תמונות של אירוע) – כל המידע הזה יכול לסייע לאנשי שיווק (ולמגדות עתידות) ללחוץ עליכם לפעולה כלשהי.

בואו ניקח לדוגמא, ילד שכותב בפייסבוק "עוד חודשיים לבר מצווה". ראשית אוכל לדעת באיזה יום בוודאות משפחתו לא תהיה בבית. ואם אני נותן שירותים בנושאי אירועים, אוכל לדעת עד כמה הוא לחוץ למצוא "איש מקצוע" ועד כמה הוא לחיץ. כבר ראיתי מקרים בהם בנות העלו תמונות של אולמות שראו לקראת אירוע בת המצווה שלהן וכתבו בפייסבוק: "מה דעתכם?". בעל אולם יכול מיד לראות מי הם מתחריו, היכן היתה המשפחה, איזה מקומות היא ראתה ומה הסיכוי שיבחרו באולם שלו.

אנשים "מקריבים" את הפרטיות שלהם וחושפים את כל עולמם בפייסבוק! עלינו לחנך את הילדים להקפיד על פרטי המידע שהם חושפים ולתת להם כלים להתנהלות נכונה.

רובנו נהיינו רכלנים ורכלניות. נכנסים לעולם שכולו רכילות טריה. גם אנשים שאינם חברים שלנו, חברי ילדות לשעבר, מורים שלימדו אותנו לפני עשרים שנה, עולם שלם של רכילות נחשף בפנינו ובפני ילדינו. מי התחתן עם מי? כמה ילדים נולדו לו? איך הוא נראה? היכן הוא גר? במה הוא עובד? עד כמה הצליח? מה הוא חושב? במה הוא מאמין? מה הוא מקדם? למי הוא כותב "אהבתי"? מה מרגש אותו? מה מרגיז אותו? על מה הוא מוחה?

אז מה עלינו לעשות על מנת לחנך את ילדינו לצמצם את כמות המידע בפייסבוק?

  1. אל תאפשרו לילדים לפתוח חשבון בפייסבוק לפני הגיל המוצהר כמותר (ואם אפשר שיתאפקו יותר…).
  2. תנו דוגמא אישית – הקפידו לברור את התמונות והמידע שאתם משתפים בפייסבוק. אל תשתפו בכל נושא.
  3. הסבירו להם את המשמעות של כל פריט מידע שהם מעלים. הסבירו להם מה ההשלכות.
  4. הסבירו להם מה המשמעות של העלאת תמונות. בקשו מהם שישימו לב לתמונות בהם יש מצולמים נוספים, מה המשמעות. היו ערים לכך.
  5. השתדלו לא לשתף בתמונות שצולמו בבית ("ביתי הוא מבצרי").
  6. למדו את הילדים לא לחשוף יותר מדי מידע על "פנים" הבית. הם מצלמים עצמם ב"סלפי" וכל "תכניות הארכיטקט" שלכם נמצאות ברשת.
  7. אם ברצונכם להשאר באנונימיות בפייסבוק – הזהירו את הילדים מתיוג. כל עוד לא יתייגו אתכם, לא תהיו משוייכים לתמונות שלהם (למרות שעדיין תהיו שם).
  8. במידה ותוייגתם על ידי אנשים ואינכם מעוניינים בתיוג – פשוט בטלו אותו.
  9. למדו להגדיר את הגדרות הפרטיות – הקפידו לחסום את החשבונות שלכם מאנשים שאינם חברים שלכם.
  10. למדו את הילדים לא לכתוב מתי אתם יוצאים לטיול, לאירוע או לחו"ל. יש כאלה שמאוד יהנו מהמידע הזה.
  11. שימו לב לפרטים בתמונה – כבר היו מקרים שאנשים צילמו פרטים מסויימים ודמותם השתקפה מהמראה או מארון זכוכית בצורה לא צנועה מבלי שבכלל ידעו מזה…
  12. נהלו עם הילדים שיחות על משמעות הכלי ומשמעות השימוש בו. מתוך שיח עולים הרבה נושאים ודרכים להתנהלות ופתרונות עליהם בכלל אל חשבנו.
  13. זכרו שאחרי שהתמונה שותפה, אין מה לעשות, קשה לעצור את הגלגל. גם אם תסירו אותה, תמיד יש "נשמות טובות" ששמרו אותה אצלם במחשב, או בצילום בטלפון.
  14. למדו את הילדים מה המשמעות של שיתוף והפצת תכנים פוגעניים. למדו אותם שגם אם נחשפו לזה, שיעצרו את ה"גלגל" אצלם ולא יוסיפו לתהליך ההפצה הפוגעני.
  15. בקשו מהילדים לחשוף בפניכם מדי תקופה את החשבונות שלהם או במה שיתפו. יש הורים שבוחרים להיות חברים של הילידם שלהם. אני לא בעד מעקב. אתם יכולים להיות חברים שלהם אם הם מעוניינים בכך, בלי קשר, הפייסבוק הוא זירה. זירה בה הילד נמצא, כמו שאתם מרגילים אותם לשתף אתכם במה שמתרחש בביה"ס או בחוג, כך תרגילו אותם לשתף אתכם במתרחש בפייסבוק. אחת לתקופה תשאלו: "מה חדש?", "מה העלאתם לאחרונה?", עד שיתרגלו לנהוג בהתאם לכללים הבטוחים.
  16. הקפידו להשליך מהחיים ב"פייסבוק" לחיים האמיתיים. שאלו אותם אם את המידע שהם חושפים היו מפרסמים בעיתון, היו הולכים איתו על שלט ברחוב, היו מביאים לשיעור בכיתה. תנו להם פרופורציה ואמות מידה להשוואה בין הסביבה הווירטואלית לסביבה האמיתית.
  17. זכרו שלרוב אנחנו לא מצטערים על מה שלא פרסמנו – אנחנו מצטערים על מה שפרסמנו.

 

 

השאר תגובה

הבהרה

המידע המופיע באתר זה, המלצות, שאלונים וטיפים, הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ מקצועי. על הקורא לפנות למומחה
על מנת לקבל ייעוץ מקצועי. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם בעקבות שימוש במידע
המופיע באתר.