מאמרים חדשים

איך נלמד את הילדים (או בעיקר את הילדות) להתמודד עם "ריבים בין חברות"
האם אתם מתייחסים לתעודת הסיום מביה"ס כאמצעי למינוף וצמיחה?
לפתח הומור בקרב ילדים
לעודד את הילדים לעשות (כמעט) הכל ב"עשר אצבעות"
כיצד ללמד ילדים להקשיב?
נכנס יין – יצא סוד – האם עלינו ללמד את הילדים לשמור סוד או שיותר חשוב ללמד אותם לספר הכל?
איך מאמא הפכתי להיות מזכירה??? – מה זה כל הדפים האלה???
האם לחשוף ילדים למהדורת החדשות?
איך לגדל ילדים אכפתיים
מי מפחד ממסיבת הסיום? – איך להתמודד עם ילד שמסרב להופיע במופע סוף השנה
האם הילד שלי בשל לא ללכת לקייטנה ולהישאר בבית?
להתמודד עם עקשנות של ילדים
ישראל דוז פואה!! למדו את הילדים שירים ישראלים – ותרוויחו!!!
"לילה ראשון בלי אמא" – כיצד להכין את הילדים לישון מחוץ לבית
"תנו לזמן זמן" – איך ללמד ילדים לנהל את הזמן שלהם
ילדי ה"יַכְנֶע"
ילדי דור ה"WOW"
לגדל ילדים שמעזים ללכת "נגד הזרם"
איך להיות הורים מעורבים בחיי המתבגר?
"התמדה" – המנוף למימוש הפוטנציאל
"גפן במובן גאפן"- כיצד נפתח את אוצר המילים של ילדינו
תחרות בין אחים במשפחה
"לעודד ילד לחלום…"
פייסבוק! אמור לי מי הם ילדיך – ואומר לך מי אתה!
כללי

נכנס יין – יצא סוד – האם עלינו ללמד את הילדים לשמור סוד או שיותר חשוב ללמד אותם לספר הכל?

0 90

במערכות חברות בין ילדים, בין מבוגרים, בהתבגרות, בצבא, אדם נדרש לשמור סוד. לא לספר. לשמור את המידע לעצמו. סכסוכים רבים בין ילדים בגילאי ההתבגרות המוקדמים נובעים מחוסר יכולתו של חבר לשמור על סודו של חברו ומכאן הדרך לוויכוח או ריב מהירה.

כדי להתנהל בחברה מתוקנת ולרקום יחסי חברות תקינים, על הילדים לדעת לשמור סוד. להצליח לעמוד בפיתוי הגדול "לספר", להוכיח ש"גם אני יודע", להוכיח ש"אני יודע דבר מה שאתה אינך יודע". נדרש אופי מאוד מסויים על מנת להצליח לשמור סוד ונדרשת יכולת מחוייבות וחברות גבוהה על מנת לעמוד במשימה.

אבל אנחנו רוצים לדעת הכל

מנגד, אנו המבוגרים, איננו מעוניינים שילדינו יסתירו מאיתנו סודות. איננו רוצים שיסתובבו עם רגשות, תחושות, אירועים או סיטואציות שאינם מספרים לנו רק בגלל שחינכנו אותם לשמור סוד.

קונפליקט זה קיים סביב נושאים רבים במסגרת המשפחתית. האם ללמד ילד לשמור סוד ומהם גבולות הסוד. האם על הסוד להשמר גם אל מול המשפחה הקרובה. ואם לא, עד איזה גבול? מתי זה שיתוף ומתי זו הלשנה. מתי זה שמירה על כבוד החבר ומתי מחובתם לספר ולשתף את ההורים. מתי זה שמירה על כבוד האח, האחות ומתי מדובר בפתיחות ושיתוף.

חשאיות פוגעת בבריאות

מחקרים מצביעים על כך שחשאיות פוגעת בבריאות. שאנשים ששמרו סוד נטו לסבול מבעיות פסיכולוגיות,  שליטה עצמית נמוכה, דיכאון, בדידות וקשרים חברתיים משובשים, כל עוד שמרו על הסוד. ברגע שחלקו את הסוד עם מישהו, הרגשתם השתפרה באופן משמעותי. האם אנחנו בטוחים שאנחנו רוצים ללמד את הילד לשמור סוד? מאידך, ילד לא יצליח להסתדר בחברה אם לא ידע לשמור סודות.

בנג'מין פרנקלין כתב ש"שלושה יכולים לשמור על סוד אם שניים מהם מתים". בסופו של דבר, שמירת סוד, משמעה הסתרתו של מידע מזיק מאנשים אחרים. הרי אם עצם חשיפת המידע לא היתה מזיקה לאיש, לא היתה עם זה בעיה.

שמירת סוד היא עול כבד. לא קל לילד להתנהל כשהוא "סוחב" עימו סוד. מצד שני חשיפת סודות נחשבת תכונה חברתית רעה וגוררת קושי חברתי המהווה עול לא פחות כבד מעול שמירת הסוד.

קשה לנו עם סודות

לרוב ההורים קשה להתמודד עם שמירת סודות של ילדיהם. הדמיון מיד מתחיל לעבוד, ובדרך כלל למקומות די רחוקים ולא שייכים, אך התחושה שהילד מסתיר סוד, מלווה על פי רוב בתחושה שמצב זה עלול להזיק לו. בטח הוא ראה משהו מסוכן, בטח חווה חוויה קשה, בטח שמע שמועה שלא היה אמור לשמוע. "אין סודות במשפחה", אנחנו ממהרים לאמר, ועל פי רוב, יוצרים הסתגרות רבה יותר מפנינו.

סוד הוא איזור פרטי. אזור אליו הילד אומר לנו "אל תכנסו". הפיתוי לחשוף את הסוד נובע, על פי רוב, מדאגה לילד ולקשר שלו לסוד. לעיתים קרובות הסוד הוא בכלל לא של הילד. הוא של ילד אחר. והוא יהווה מבחינתו רק פיסת רכילות ולא מעבר לכך.

סוגי סודות

קיימים סוגים רבים של סודות. סודות הנוגעים למשהו מסוכן שעלולים לסבך את שומר הסוד, סודות הנוגעים למשהו מסוכן שעלולים לסבך את מושא הסוד, סודות הרלוונטים לילד אחר ולא קשורים לילד שלנו, סודות הרלוונטים לילד, אבל מאוד משפיעים על הילד שלנו (באמצעות הסוד הוא נחשף לתחום שלא הכיר וכעת הוא בחרדה), סודות הקשורים להפתעות (ימי הולדת בהפתעה, מסיבת הפתעה), סודות המהווים הלשנה, סודות שכולם יודעים שהם מזמן לא סוד, אבל עדיין מתנהלים כסוד.

סודות הם עניין לגמרי טבעי ומהווים חלק מהתפתחותו הנורמאלית של הילד. הסוד מתחיל להתפתח ממחשבה פרטית, כזו שהילד חושב עליה ולא משתף בה את הוריו. הוא מרגיש בוגר ומשמעותי כשהוא יודע דבר שאחרים אינם יודעים. את המשפט "אני לא רוצה להגיד" אנחנו כבר שומעים בגיל שנתיים. זה מתחיל בנושאים קטנים ושוליים. "מי שבר את המשחק?", "אני לא רוצה להגיד". "מי לא סידר את החדר?", "אני לא רוצה להגיד".

ילד בגיל הצעיר, אמור לבטוח בהורים שלו, לשוחח עימם, לחשוף את תחושותיו, מצוקותיו, שמחותיו וכל העולה ברוחו. ילד שלא חושף את שעל ליבו בפני הוריו, מצביע על הפרה באמון הבסיסי ביניהם. הוא לא סומך עליהם. משהו ביחסים אינו תקין. "במשפחה מספרים הכל".

זה לגיטימי שההורים ישמרו ביניהם סודות, אך אם הורה אחד יספר סוד לבנו כנגד ההורה השני, זו כבר בעיה. זה כבר מודל, דוגמא אישית לכך שאני יכול לשמור סוד מההורה. הנה, אמא שומרת סוד מאבא, אז למה שאני לא אשמור מהם סודות? ההורים צריכים לעודד את הילדים לספר ולדבר על הכל וליצור מערכת אמון הדדית. הורים שיבנו עם ילדיהם מערכת אמון ללא סודות, יפתחו יחסים של אמון, כנות והדדיות שיבואו לידי ביטוי גם בבגרותם.

התפתחות היכולת לשמור סוד

בגילאי הגן, הסודות כבר קשורים ליחסים עם ילדים אחרים. בגילאי גן חובה, מתחילים סודות חברתיים. אני אגלה לך סוד ולא תגלה אותו לאחרים. לסוד יש משמעות חברתית. רק "בעלי הסוד" הם חברים.

בגילאי ביה"ס היסודי ילד ששומר סוד נחשב חבר נאמן, חבר משמעותי, חבר מסור, חבר שאני יכול לסמוך עליו. אני רב עם חבר כי הוא לא נאמן ולא מסור ואי אפשר לסמוך עליו מאחר וסיפר סוד שסיפרתי לו. הסוד מסמן את גבולות הקבוצה. יש כאלה שיודעים מהו והסוד ויש כאלה שלא.

בגילאי ההתבגרות הראשונים (והמאוחרים) הסודות כבר קשורים ליחסים של בינו לבינה, למצבים התפתחותיים ואפילו סודות על המתרחש במשפחה.

כהורים, קשה לנו לקבל את העובדה שהילד מסתיר מאיתנו. הוא מתחיל להפרד מאיתנו. לנהל חיים משלו, לא לשתף אותנו בכל המתרחש בחייו. הוא מפתח יסודות של פרטיות. של "זה שלי" ו"זה של כולם".

סביבה בטוחה

כדי שילד ישתף בסוד, עליו להרגיש שהוא בסביבה בטוחה. שלא יפגעו בו, שלא יענישו אותו, גם אם עשה מעשה שלא מקובל. אם נצליח לשדר לילד שחשיפת הסוד תביא תועלת לכולם ותגרום לטוב, הסיכוי שיחשוף אותו, גבוה יותר. החכמה היא לא להגיע איתו בכלל למצב של שמירת סוד ומגיל צעיר לעודד אותו לספר ולשתף ולהרגיל אותו לכך שמהשיתוף הוא רק מרוויח. הוא לא "סוחב" עימו סודות, מרגיש משוחרר, וסודותיו "מופקדים" בבנק המשפחתי ולא יוצאים החוצה לשום מקום.

למרות זאת, ולמרות החינוך לשיתוף משפחתי, חשוב לנו כהורים, כבר מגיל צעיר, להקנות לילד הרגלי שמירת סודות מסוגים מסויימים. יש סודות שמותר לך לשמור לעצמך, אבל יש סודות שיש לך חובה מוסרית לספר. יש סודות שחייבים לשתף בהם מבוגר. סודות שעלולים לפגוע במישהו, סודות שמחפים על סכנה, עבירה על החוק, פגיעה במישהו, או בחוק – חשוב וצריך לספר. וכשיש ספק – אין ספק!

מצד אחד אנחנו בעצמנו מרגילים אותם, לא מעט, לשמור סודות. אנחונו מארגנים מסיבות הפתעה האחד לשני ומבקשים שלא יספרו, אנחנו קונים מתנה לחג לסבתא ומבקשים שלא יספרו, אנחנו מתכננים תכנונים במשפחה, ולא תמיד רוצים שהם יספרו עוד לפני שהדבר הבשיל ואפילו מעבר דירה, או העובדה שאמא בראשיתו של הריון, לעיתים מהווה סוג של סוד. אז יוצא, בלי שהתכוונו, שאנחנו מלמדים את הילדים ואפילו מרגילים אותם לשמור סודות. אבל מה קורה כשהם מתחילים לשמור סודות מולנו? מאיתנו? איפה עובד הגבול?

סודות חיוביים וסודות שליליים

בואו ננסה להבחין בין סודות חיוביים ולסודות שליליים.

אנחנו לא מצפים מהילד המתבגר שישתף אותנו בסודות הקשורים ליחסים בין ילדי הכיתה, הפתעות שעורכים האחד לשני או התרגשות אישית של ילד זה או אחר, סודות חיוביים. אבל אנחנו כן מצפים לשתף אותנו במידע על משהו או מישהו שפוגע במשהו או מישהו. סודות שקשורים לאלימות, לסכנה, הצקה, חרם, עבירה כלשהי, סודות שליליים.

סודות מסוג זה חובה לספר. להסתובב עם סוג של סוד שלילי, יכול לגרום ללחץ, חרדה, פחד ותופעות פסיכולוגיות נוספות לשומר הסוד. אין ספק שזה לא בריא להסתובב עם סוד שלילי, ובטח לא בריא לפתח מחוספסות כלפי סוד שלילי וללמוד לא להתרגש ממנו ולא לספר אותו.

מצד אחד אנחנו מאוד גאים לשמוע ש"סומכים" על הילד שלנו שהוא "חבר אמיתי", שכיף לספר לו סודות, שהוא "אמין" ואפשר לסמוך עליו. מצד שני אנחנו ממש לא רוצים להרגיל אותו לשמור סודות שליליים.

חשוב להסביר לילדים שסודות מסוג זה חשוב לספר, לשתף, אפילו לא לנו ההורים. ניתן להתלבט איתנו, ניתן להתלבט עם אחד האחים, אבל מסוכן לשמור סודות שיש להם השלכה שלילית על האחר.

ההפרדה בין סודות חיוביים וסודות שליליים מאוד חשובה ומשמעותית. עלינו לכבד ילד שרוצה לשמור סוד חיובי אבל להרגיל ילד, ללא כל התלבטות, לשתף ולספר סוד שלילי. על הילדים להבחין בין שני סוגי הסודות. לתרגל מיומנויות של שמירה על סודות חיוביים, לתרגל חברות אמיצה, להיות כאלה שניתן לסמוך עליהם, אמינים, לא מספרים מה שנתבקשו שלא לספר. ובמקביל, לא לחשוב פעמיים לפני חשיפת סוד שלילי מתוך תחושה של אזרחות טובה ומחוייבות חברתית עמוקה.

 אז איך נעודד את הילדים לשתף אותנו בסודות השליליים ולשמור על הסודות החיוביים?

  1. תהוו מודל, דוגמא אישית. שתפו את הילדים ברגשות שלכם. אל תדברו בבית רק על שיעורים, מטלות ונושאים טכניים, דברו גם על גם על התלבטויות, חששות, התרגשויות, התלבטויות.
  2. הרגילו אותם מגיל צעיר לשתף. משפטים כמו "אין סודות במשפחה", "אל תשמור סודות בבטן, שלא תכאב לך הבטן", "בואו נפקיד את סוד בבנק הסודות המשפחתי".
  3. אל תכעסו אם מספרים לכם סוד. ילד שמרגיש ששופטים אותו, לא יספר סודות. אל תענישו. כבדו את השיתוף וחשבו ביחד איך להתקדם.
  4. תתגאו בסודות שנחשפו והצילו חיים. ספרו בארוחת הערב שהיום ילד ניצל בזכות זה שחבירו סיפרו שהוא מוחרם חברתית. נהלו שיחה על משמעות חשיפת המידע.
  5. תנו להם את התחושה שאתם תמיד איתם, לא משנה מה יגידו או יספרו.
  6. הדגישו בבית את ההבדל בין סודות חיוביים לסודות שליליים. עמדו על כך שיספרו סודות שליליים.
  7. הדגישו בבית שאם יש ספק מה, איך ומתי לספר – אז אין ספק. מספרים!
  8. אל תספרו סודות האחד על השני בפני שאר בני במשפחה.
  9. תנו דוגמא אישית – אל תספרו סודות שקשורים לחברים שלכם.
  10. למדו אותם לשמור סודות חיוביים. הפתעה להורה, קניית מתנה, מסיבת הפתעה וכד'. עודדו את שמירת הסוד.
  11. אל תלחצו עליהם לספר לכם סודות אישיים של חברים שאין במידע זה תועלת. אל תתנו ליצר הסקרנות לגבור. כבדו את הצורך לשמור סוד של חבר. עודדו את שמירת הסוד עבור חבר. הדגישו שמדובר בחברות טובה.
  12. שמרו על הפרטיות שלהם. אם הם שיתפו אתכם בסוד, אל תחלקו אותו עם אנשים נוספים או חברים נוספים.
  13. צרו חיבור בין שמירת סודות חיוביים לאמינות וחברות.
  14. צרו חיבור בין חשיפת סודות שליליים ואזרחות טובה ומחוייבות חברתית.

 

 

השאר תגובה

הבהרה

המידע המופיע באתר זה, המלצות, שאלונים וטיפים, הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ מקצועי. על הקורא לפנות למומחה
על מנת לקבל ייעוץ מקצועי. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם בעקבות שימוש במידע
המופיע באתר.