מאמרים חדשים

איך נלמד את הילדים (או בעיקר את הילדות) להתמודד עם "ריבים בין חברות"
האם אתם מתייחסים לתעודת הסיום מביה"ס כאמצעי למינוף וצמיחה?
לפתח הומור בקרב ילדים
לעודד את הילדים לעשות (כמעט) הכל ב"עשר אצבעות"
כיצד ללמד ילדים להקשיב?
נכנס יין – יצא סוד – האם עלינו ללמד את הילדים לשמור סוד או שיותר חשוב ללמד אותם לספר הכל?
איך מאמא הפכתי להיות מזכירה??? – מה זה כל הדפים האלה???
האם לחשוף ילדים למהדורת החדשות?
איך לגדל ילדים אכפתיים
מי מפחד ממסיבת הסיום? – איך להתמודד עם ילד שמסרב להופיע במופע סוף השנה
האם הילד שלי בשל לא ללכת לקייטנה ולהישאר בבית?
להתמודד עם עקשנות של ילדים
ישראל דוז פואה!! למדו את הילדים שירים ישראלים – ותרוויחו!!!
"לילה ראשון בלי אמא" – כיצד להכין את הילדים לישון מחוץ לבית
"תנו לזמן זמן" – איך ללמד ילדים לנהל את הזמן שלהם
ילדי ה"יַכְנֶע"
ילדי דור ה"WOW"
לגדל ילדים שמעזים ללכת "נגד הזרם"
איך להיות הורים מעורבים בחיי המתבגר?
"התמדה" – המנוף למימוש הפוטנציאל
"גפן במובן גאפן"- כיצד נפתח את אוצר המילים של ילדינו
תחרות בין אחים במשפחה
"לעודד ילד לחלום…"
פייסבוק! אמור לי מי הם ילדיך – ואומר לך מי אתה!
כללי

לפתח הומור בקרב ילדים

1 75

הומור הוא חלק בלתי נפרד מהחיים. אנחנו משתמשים בהומור בחיי היומיום, אנחנו מתגברים על קשיים באמצעות הומור ואנחנו מתנהלים בחברה באמצעות הומור.

נעים להיות עם אנשים בעלי חוש הומור. כיף לשוחח איתם, הם זורמים, הם בדרך כלל חכמים, מבריקים, אולי קצת ציניים אבל בטוח גורמים לאווירה נעימה וזורמת בכל מפגש חברתי.

ילד שלא מבין הומור, או שאן לו בכלל חוש הומור, מתקשה להסתדר בחברה, להבין על מה מדברים או צוחקים, הופך ללעג ולא תמיד מבין את הפניה אליו, עד לעיתים הוא אף מפרש אותה כהעלבה, כשלמעשה מדובר היה בהומור. ילד בעל חוש הומור מפותח, פחות נעלב, לוקח את החיים בקלות, פחות מרגיש שפגעו ומתייחס לכל דבר בחיוך.

כשילד בוגר ניסה לפגוע באחד מילדי בשלב בו חוש ההומור לא היה די מפותח, מספיק שאמר לו: "מה שלומך גמד?" כדי שייעלב וילך. אך כשאמר זאת לבני השני, בעל חוש ההומור, הוא מיד ענה לו "פה בארץ הגמדים מצוין, מה אצלך עמוד חשמל?… מה מזג האוויר שם למעלה??", ומיד הפך את ניסיון ההעלבות לבדיחה.

ציידו אותם באמירות מצחיקות

מגיל צעיר ציידנו את הילדים ב"אמירות" מצחיקות, על מנת לאפשר להם להתמודד עם היעלבויות מתוכננות של ילדים. חשוב היה לנו שילמדו "לקחת" אמירות וניסיונות של ילדים לפגוע בהם, בקלות, בהומור, מבלי להעלב.

ילד בעל דימוי עצמי נמוך, יהיה חסר ביטחון ובעלי יכולת נמוכה של חוש הומור. חוש הומור יכול להתפתח בעיקר בקרב ילדים בעלי דימוי עצמי חיובי וגבוהה. ילד בעל דימוי עצמי שלילי לא מסוגל לצחוק על עצמו וחושש לצחוק על אחרים. חושש שיפגעו בו ולא מספיק בטוח באמירות שלו. ילד בעל דימוי עצמי חיובי לא חושש, ה"פתיל" ה"מחבר" בין המוח לפה קצר, הוא אומר את שעל ליבו, בדרך כלל עם חיוך שובב, כזה שגורר אחריו צחוק וחיוך. הוא מדבר בישירות ואומר מה שהוא חושב. אבל לא נעלבים ממנו. יודעים שהוא צוחק.

ילד בעל חוש הומור מפותח מסתדר

ילד בעל חוש הומור מפותח מסתדר טוב יותר גם מבחינה חברתית וגם בכלל במערכות. הוא פחות נלחץ, הוא יותר אופטימי, רואה את העולם בוורוד ויודע להוציא את החיובי מכל דבר.

הומור הוא אמצעי תקשורת. ילדים, וגם מבוגרים, מתקשרים ביניהם באמצעות הומור. הומור יוצר צחוק, גורם לחיוך ויוצר הרגשה כללית טובה.

ילד שמוקף בהומור, מחייך, צוחק ומצליח לראות את הצד המצחיק ולעיתים מגוחך שקיים בנושאים שונים. לכן קל לו יותר להתמודד עם מצבים בהם הוא נתקל. הצחוק וההומור מסייעים לו להתגבר על קשיים ולהתמודד עם מצבים שאם היה רואה אותם ללא "משקפי ההומור", ההתמודדות איתם היתה קשה יותר.

התפתחות ההומור

ההומור הוא חלק בלתי נפרד מההתפתחות של ילדים. חוש ההומור מופיע כבר בשלבי הילדות המוקדמים ומשתנה ומתפתח עם התבגרות הילד.

רובנו מתלהבים מחיוך של תינוק שרק נולד. עם הזמן, אנחנו מנסים לאמן את התינוק ליצור חיוך רצוני (בערך בגיל 8 שבועות). אנחנו מצחיקים אותו, מדגדגים אותו ומאמנים אותו לפתח את הצחוק והחיוך.

צחוק מופיע בערך בגיל 4 חודשים ונגרם מפעולות מצחיקות שאנחנו עושים לילדים כמו "קוקו", כמו לקיחת המוצץ, עשיית פרצופים מצחיקים וכד'.

הומור מילולי מתפתח בגיל הגן. השפה מתפתחת, ילדים צוחקים ממילים מצחיקות, מחריזה, מהמצאת מילים, מסיפורים מצחיקים, מדמויות מצחיקות, מפעולות מצחיקות או מדמויות שעושות פעולות מצחיקות. הם ממציאים מילים וממציאים בדיחות (שבדרך כלל מצחיקות רק אותם), אבל כך מתחיל להתפתח ההומור.

בגילאי 6-7 ילדים מתחילים לדקלם בדיחות (זוכרים את הרשלה?), אלו הן בדרך כלל בדיחות קצרות ולא מורכבות, שמשולבות בחידות. מי יודע איך מכניסים 10 פילים לקופסת גפרורים?

בגיל שמונה, בערך, ילדים מתחילים לצחוק על בעלי סמכות. לצחוק על המורה בבית הספר, לצחוק על המנהל. הם צוחקים ממה שהם רואים, ממה שהם חושבים, ממה שהם מדמיינים. יש להם בדיחות משותפות שמתפתחות יחד ברמה החברתית.

עם העליה בגיל, ובעיקר בגיל ההתבגרות, מגוון סוגי ההומור מתרחב והופך ל"בריחה" ממצבים מביכים. בגיל ההתבגרות, השימוש בהומור מתבטא בעיקר סביב נושאים המעסיקים מתבגרים ביומיום.

צחקו איתם

חשוב לצחוק יחד עם הילדים ולהצחיק אותם. מעבר לכך שצחוק בריא וטוב לבריאות בכל הגילאים, צחוק מתפתח כתוצאה מאימון. ככל שנאמן אותם לספר בדיחות ולהשתמש בהומור ביומיום, כך יגדלו להיות ילדים צוחקים.

הומור הוא רמה גבוהה של חשיבה, סוג של חשיבה אלטרנטיבית. היכולת לראות סיטואציה בצורה אחרת, מצחיקה, הומוריסטית, היא רמה גבוהה של פיתוח קוגנטיבי. היכולת לצחוק על סיטואציה ולא לצחוק על אנשים, היא רמה גבוהה של חשיבה שאינה פשוטה ללא אימון. היכולת לצחוק על עצמך היא שלב משמעותי ומתקדם יותר בתהליך רכישת ההומור. ילד שצוחק על עצמו הוא ילד בעל דימוי עצמי חיובי, בעל יכולת להסתכל על הסביבה במשקפיים אופטימיים ובעל חסינות מפגיעה, יכולת התמודדות בחברה ומודעות חברתית גבוהה.

אז איך נפתח חוש הומור בקרב הילדים?

  1. החל מגיל לידה, עודדו צחוק וחיוך. הצחיקו את הילדים, הראו להם שאתם מתלהבים כשהם צוחקים.
  2. צחקו איתם על מילים מצחיקות, המציאו מילים מצחיקות, חרזו מילים, חפשו מילים מתחרזות חדשות, התייחסו בצחוק לאבסורד בחריזה.
  3. ספרו בדיחות בהתאם לכל שלב התפתחותי. צחקו מהבדיחות שהם מספרים, תנו להם להמציא בדיחות.
  4. המציאו איתם סיפורים מצחיקים ודמיוניים. צחקו ביחד.
  5. למדו אותם לצחוק על עצמם. הראו להם איך אתם צוחקים על עצמכם. איך אתם צוחקים על סיטואציות בהם טעיתם.
  6. ספרו להם סיפורים מהיומיום שלכם מזווית ראיה מצחיקה. הראו להם שאתם מתייחסים ליומיום בבדיחות.
  7. עודדו צחוק משותף. צחוק בארוחה משותפת, צחוק בנסיעה ברכב.
  8. ייעצו להם להתייחס לסיטואציות בחיוך. אם ילד פגע בהם, תנו להם עצות שנובעות מהתייחסות צינית ומצחיקה. למדו אותם להתייחס לחיים בקלות ובחיוך.
  9. הקפידו על אופטימיות. "שדרו" להם שאתם אופטימיים ורואים את הצד החיובי של המטבע.
  10. תנו להם "לעשות שטויות" (במידה). עשו גם אתם מידי פעם "שטויות" בצחוק. אם בלבוש מצחיק, אם בשימוש בחפצים בדרך מצחיקה או אם במתן מענה מפתיע ולא צפוי.
  11. הקפידו לצחוק עם האנשים ולא על האנשים, לצחוק על סיטואציות ולא על פרטים. למדו אותם לא לפגוע באחר באמצעות הצחוק.
  12. למדו אותם לצחוק. מצאו למשל שימושים חדשים לחפצים מסויימים. זה תמיד מצחיק ומפתח חשיבה אלטרנטיבית.
  13. הכירו להם אתרי בדיחות (בהתאם לגיל), ספרי קריקטורות או קומיקס. למדו אותם לספר בדיחה. תנו להם להקשיב לכם מספרים בדיחה ואפילו הורסים בדיחה – זה חלק מהתהליך.

.

 

תגובה אחת

  1. עמית 23 ביוני 2015 at 18:16 -  הגב

    אהבתי!
    כתבה טובה קלילה ושימושית, צחקתי.
    בבחן את עצמך יצא לי ציון גבווה.
    אז טוב לדעת שאני מצחיק.

השאר תגובה

הבהרה

המידע המופיע באתר זה, המלצות, שאלונים וטיפים, הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ מקצועי. על הקורא לפנות למומחה
על מנת לקבל ייעוץ מקצועי. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם בעקבות שימוש במידע
המופיע באתר.