מאמרים חדשים

איך נלמד את הילדים (או בעיקר את הילדות) להתמודד עם "ריבים בין חברות"
האם אתם מתייחסים לתעודת הסיום מביה"ס כאמצעי למינוף וצמיחה?
לפתח הומור בקרב ילדים
לעודד את הילדים לעשות (כמעט) הכל ב"עשר אצבעות"
כיצד ללמד ילדים להקשיב?
נכנס יין – יצא סוד – האם עלינו ללמד את הילדים לשמור סוד או שיותר חשוב ללמד אותם לספר הכל?
איך מאמא הפכתי להיות מזכירה??? – מה זה כל הדפים האלה???
האם לחשוף ילדים למהדורת החדשות?
איך לגדל ילדים אכפתיים
מי מפחד ממסיבת הסיום? – איך להתמודד עם ילד שמסרב להופיע במופע סוף השנה
האם הילד שלי בשל לא ללכת לקייטנה ולהישאר בבית?
להתמודד עם עקשנות של ילדים
ישראל דוז פואה!! למדו את הילדים שירים ישראלים – ותרוויחו!!!
"לילה ראשון בלי אמא" – כיצד להכין את הילדים לישון מחוץ לבית
"תנו לזמן זמן" – איך ללמד ילדים לנהל את הזמן שלהם
ילדי ה"יַכְנֶע"
ילדי דור ה"WOW"
לגדל ילדים שמעזים ללכת "נגד הזרם"
איך להיות הורים מעורבים בחיי המתבגר?
"התמדה" – המנוף למימוש הפוטנציאל
"גפן במובן גאפן"- כיצד נפתח את אוצר המילים של ילדינו
תחרות בין אחים במשפחה
"לעודד ילד לחלום…"
פייסבוק! אמור לי מי הם ילדיך – ואומר לך מי אתה!
כללי

להתמודד עם עקשנות של ילדים

0 29

הילד התחנן שתרשמו אותו לאירוע, לטיול, למסיבה. התחנן, ביקש, הפציר וכשהגיע רגע האמת – התחרט. לא מוכן ללכת. לא מוכן לזוז. שינה את דעתו. מתעקש!!

מה עושים?

לא אחת קורה שהילדים מבקשים מאיתנו משהו שהם רוצים. הם מבקשים כי הם רוצים לקחת חלק באירוע, מפגש, טיול, חוג או כל הרפתקה אחרת כשההרשמה היא מראש. אך כשמגיע רגע האמת, הם מתחרטים. לא רוצים. לא מתחשק להם. לא מוכנים לזוז – מסרבים. מרגע זה הם לא מקשיבים, לא שומעים, לא מתייחסים. רק הם עם עצמם.

זה מוזר. אנחנו מחנכים את הילדים שלנו לא לוותר, לא להכנע, לעמוד על שלהם, לא להגרר, לא ללכת עם הזרם ולעמוד על דעתם. אז למה כשהם עושים את זה כנגדנו אנחנו כל כך מתרגזים?

עקשנות כהתנהגות לגיטימית

ילדים לומדים להתנהג מתוך מה שהם מכירים בבית. ילד שרואה את ההורים שלו מתעקשים הרבה, לא מוותרים האחד לשני, לא מוותרים לסביבה ועומדים על דעתם, גם כשאין בזה הגיון – ילמד גם הוא להתעקש. הוא יראה בזה דרך חיים. צורת התנהגות לגיטימית. כמו בכל נושא אחר, איננו יכולים לדרוש מהילדים שלנו להתנהג בניגוד לדרך שבה אנחנו מתנהגים. עלינו ללמד את הילדים את ההבדל בין התעקשות חיובית להתעקשות שלילית. בין התעקשות ש"מקדמת" להתעקשות ש"בולמת".

עקשנות חיובית ועקשנות שלילית

עקשנות חיובית, עקשנות "מקדמת", היא עקשנות שמובילה להתמדה, עמידה במשימות ויעדים, מחזקת, מאפשרת לילד לדעת שאם לא יוותר ישיג הצלחה, יגיע להישגים בכל תחום. בספורט, בלימודים, בריקוד, באמנות בחשיבה. עקשנות וחוסר ויתור עצמי, היא תכונה חשובה והכרחית להתפתחות הילד. הבעיה מתחילה כשהעקשנות הופכת לעקשנות שלילית. עקשנות "בולמת", עקשנות שלא מקדמת כלום. עקשנות שלעיתים גם פוגעת בילד עצמו. אם הוא מתעקש לא לצאת לטיול ואתם יודעים שהוא יפסיד מכך את כל הכיף, את החברים ואת החוויות – אבל הוא ממשיך להתעקש. לא נותן הסבר הגיוני, לא מספק נימוק להתנהגות.

להתעקש עם ילד מתעקש

ההתלבטות בתגובה היא בעיקר סביב ההתלבטות "האם להשתמש באותם כלים", אותה טקטיקה. אם הוא עקשן – אז גם אנחנו כהורים אמורים להתעקש? לעמוד על שלנו? מידה כנגד מידה? אנחנו באים אליו בטענות על התעקשותו והתבצרותו בדעתו ומשתמשים באותה הטכניקה? מצד שני, אם נוותר לו, נעצב ילד עם תכונות עקשנות קיצוניות יותר. רק נחזק את הכיוון שלו, את הדרך שלו. נחזק לו את התחושה שהתנהגותו חיובית ושכדאי לו לנהוג כך גם בפעמים הבאות.

הרי רק אתמול חיזקנו אותו על שהתעקש לסיים את הפאזל ואכן סיים אותו, על שהתעקש ללמוד למבחן והצליח בו, אז למה עכשיו אנחנו באים בטענות על ההתעקשות שלו?

לא פשוט להתמודד עם ילד מתעקש ועוד יותר לא פשוט להתמודד עם מתבגר מתעקש. מצד אחד אנחנו רוצים לכבד אותו, לא לפגוע בו, לנסות להוציא אותו מה"לופ" אליו נכנס בדרך הגיונית עם דציבלים של עוצמה רגילים וללא שיתוף השכונה כולה בעוצמת הקול שאנחנו מסוגלים להשמיע באותו הרגע. מצד שני, ילד או מתבגר עקשן, בעיקר כשזו לא הפעם הראשונה, מכיר כבר את כל הטכניקות שלנו, את כל הטקטיקות, סיכויי השכנוע קלושים והדרך להוציא אותו מהמצב לעיתים קשה ומורכבת.

הודעה מראש או ספונטניות

כאשר אנחנו מגדירים לילדים מראש, מהו סדר היום הצפוי לאותו שבוע, מה מצפה מהם בכל יום ומה לוח הזמנים הצפוי, הסיכוי להגיע למצב של "סירוב לשיתוף פעולה", קטן יותר.

יש ילדים שעצם העובדה שהם יודעים מה מצפה להם, מפרק התנגדויות. יוצר להם הכנה וחוסך מהם התנגדות הנובעת מהפתעה. לעומתם, יש ילדים שדווקא ההכנה המרובה מראש, מכניסה אותם ל"לחץ", יוצרת אצלם מחשבות מוגברות על "מה עלול לקרות", פחדים וחששות, דבר העלול להגביר את ההתעקשות.

חשוב לזהות מה מאפיין את הילד שלכם. האם רצוי להכינו מראש על מנת "לפרק" התנגדויות, או אולי עדיף להזכיר לו יום, יומיים קודם, על מנת לא לפתח פחדים וחששות. או אולי, יש ילדים, שבכלל עדיף להזכיר להם ב"רגע האחרון", כי הספונטאניות יוצרת אצלם חוסר בהתעקשות או בתכנון ההתעקשות.

שיח

תהליך של שיח תוך התייחסות לילד בקול רגוע ושקט, ללא סימני שאלה וללא התחננות, תקטין את הסיכוי להתנגדות. כשהילד רואה שאנחנו מתחננים, "בבקשה תבוא", מוכנים לעשות הכל על מנת לרצות אותו רק כדי שיצא מ"התעקשותו" – אנחנו יוצרים נזק. מצד אחד אנחנו מבטיחים הבטחות שכדי לפרוע אותן, לעיתים נאלץ "לקחת משכנתא" לא הגיונית. ומצד שני אנחנו מלמדים אותו ש"שווה לו" להיכנס לסיטואציות כאלה כי הוא תמיד מרוויח מהן. חשוב לשדר לו בקול רגוע ושקט שמורווח הוא לא יצא מזה. שיהיה לזה מחיר. שכדאי שיתעשת מיד ויחזור לסדר היום. אמרו זאת בנימוס, בשקט, בנחישות והחלטיות. נסו לשמור על קור רוח, לא להתרגז, לא "לצאת מהכלים", לא לאיים או לצעוק, אלא לחזור על האמירה מספר פעמים ולהתנהג כאילו מבחינתכם הוא כבר יצא מהלופ.

נסו לפצח את הסיבה להתעקשות. במידה והילד לא משתף פעולה ולא מספר או מסביר מה הסיבה להתעקשות שלו, נסו "לזרוק" לחלל האויר סיבות משלכם. גם כאלה לא הגיוניות ונסו להעריך את התגובה.  "אתה חושש?", "אתה מפחד?", "מישהו מציק לך?", "החבר הטוב לא מגיע?", נסו לראות מה התגובות שלו? איך הוא מתמודד עם האמירות. נסו לתת מענה או פתרון לסיבות באם הוא יתייחס אליהן כנכונות. אתה חושש? בוא ננסה להבין למה? ממה? איך אפשר להתגבר על זה. משעמם שם? מה המשמעות? מה ניתן לעשות על מנת שלא יהיה משעמם?

החלטיות

לא הצלחתם? נסו ללכת בדרך קשוחה יותר. הוא מתנגד לצאת לחוג? קחו אתכם את הציוד של החוג, צאו החוצה, הודיעו לו חגיגית שהוא עכשיו נכנס לרכב ונוסע לחוג. הביטו בו בעיניים ותנו לו את התחושה שאתם לא עומדים לשנות את דעתכם ושאין לכם ספק שברגע זה הוא עומד להיכנס לרכב. תנו לו את התחושה שממש לא כדאי לו להמשיך להתבצר בעמדתו.

אם אתם מגיעים למבוי סתום והילד נשאר מבוצר, המירו את ההתנגדות שלו בפעולה שפחות נעימה לו. הוא לא מוכן לצאת? אמרו לו "בסדר גמור. אתה לא תלך היום לחוג, אבל זה אומר שאתה לא הולך כל השבוע גם לחברים". השתמשו באותו משקל של סירוב גם לנושאים בהם הוא מעוניין. צרו משוואה שלא "תשתלם" לו. אתה לא רוצה לצאת לטיול עם הכיתה? אז זה אומר שאתה גם לא יוצא עם המשפחה לטיול בפארק המים. צרו משוואה בין הסירוב שלו לסירוב יותר משמעותי שיכול להגיע מצידכם. שילמתם על החוג? על הטיול? על המופע? אם הוא מספיק בוגר, דרשו שישתתף בהפסד הכספי, אפילו בתשלומים. אם הוא צעיר יותר, בקשו שימצא פתרון ששווה להפסד. וויתור על צעצועים, וויתור על תכניות עתידיות, סיוע בתהליכים בבית שבדר"כ אתם משלמים עליהם.

גיוס בני המשפחה

פעמים רבות אנחנו מנסים "לגייס" לצדנו את שאר בני הבית. אל תתפתו להשתמש באחים כדוגמא לחוסר התעקשות. "תראה את אחותך, היא הולכת בלי בעיה". ההשוואה במצב בו הילד נמצא בהתבצרות, רק מרגיזה אותו יותר ומגדילה את ההתבצרות בדעתו.

במידה ומדובר בילד צעיר וניסיתם את כל הסיבות, הודיעו לו חגיגית: "עכשיו יוצאים!", הרימו אותו והכניסו אותו למכונית. נסו לעשות זאת בהחלטיות ובעדינות אבל בנחרצות. "שדרו" לו שאנחנו לא משחקים. אנחנו יוצאים וזהו. אתם הקובעים. אחרי פעמיים שלוש של התנהגות כזו עם ילד צעיר, סביב להניח שהוא יבין שה"שביתות" האלה לא משתלמות ויפחית בשימוש בהן.

ילד מתבגר, כמובן שלא תוכלו להרים, אך הנחרצות והעמידה על דעתכם ועל העובדה שאתם לא מוותרים והוא יוצא, צריכה לבוא גם כאן לידי ביטוי. תנו לו את התחושה שאין פה בכלל דיון. ברור לחלוטין שהוא הולך. הוא הבטיח שהוא יוצא, נערכתם בהתאם וכעת עליו לצאת כפי שסוכם.

אם הוא מרים את קולו, "משתף" את השכונה בסיטואציה, חושב שבדרך זו תתקפלו, נסו להתעלם. הם הרי יודעים שהתנהגות כזו עלולה להלחיץ אתכם. אל תענו לו בקול גבוה, שמרו על איפוק והבהירו בצורה נחרצת שהוא מבחינתכם עכשיו קם ויוצא, כפי שסוכם. גם אם יצא לא עם כל הציוד, גם אם יצא לא מסורק או לא לבוש בהתאם, הוא יצא כפי שסוכם ואת ההשלכות על החוסר בציוד או בלבוש – הוא כבר "ישלם" באי נעימות בה יהיה, בתגובת המדריך או המורה – דבר שאולי ימנע ממנו התנהגות כזו בעתיד.

היום שאחרי

לאחר שהרוחות ירגעו, שבו איתו בשקט ונסו לנתח מה קרה כאן? למה הוא התנהג ככה? מה גרם לו להתעקשות? מה נעשה כדי שהתנהגות כזו לא תחזור על עצמה? קשה לילדים (וגם למתבגרים) לנהל שיחה על ה"בדיעבד". הם לא אוהבים להזכר בהתנהגויות שלא היו גאים בה. במידה והשיחה לא קולחת ואינכם מצליחים להבין מה גרם להתעקשות, בקשו ממנו לכתוב, נסו שאחד מההורים ישוחח איתו, אולי ירגיש נוח יותר. במידה ולא הצלחתם להבין, אל תקשו. תנו לו את הזמן שלו. הוא בטוח עוד יחשוב על זה. עצם הנכונות לשיחה, תזכיר לו את הסיטואציה ותגרום לו להרהור.

תפיסת העולם של ילדים עקשנים רואה בעולם, עולם שאמור להתנהל בהתאם לדרכם. זו תפיסת עולם אגוצנטרית. הם רואים רק את עצמם ולא מצליחים לראות את צרכי האחר. הם נוטים להתחבר עם אנשים שלא מתנגדים לדעתם ואם הם מתנגדים – הם כופים עליהם את דעתם. ילדים עקשנים לוקים בחוסר גמישות מחשבתית וביכולת הסתגלות נמוכה.

אנחנו לא רוצים לגדל ילדים עקשנים. אנחנו מעדיפים להתייחס למצבי ה"עקשנות" כמצבים חד פעמים ולא ליצור נבואה שמגשימה את העצמה ו"לתייג" את הילדים כעקשנים. נסו לקטוע את סיטואציות העקשנות לפני שהן גדלות למימדים איתם יהיה לנו קשה להתמודד.

חשוב לעבוד עם הילדים מגיל צעיר וללמד אותם להתמודד עם סיטואציות חוזרות ונשנות המבטאות עקשנות.

למדו אותם לווסת את רגשותיו ולהפריד את הרגשות מהפעולות. לא לערבב רגשות עם פעולות – דבר שעלול לפגוע בהגיון הבריא שלהם.

נסו להפיק לקחים מתוך מצבים קודמים בהם התעקשו. למדו אותם להתמודד עם דחפים ולדחות סיפוקים. למדו אותם להתמודד עם מצבים בלתי צפויים ומצבים משתנים.

ילד עקשן מתמודד עם חרדות שנמצאות בבסיס ההתעקשות. החרדות יכולות לנבוע מחשש מכישלון, חשש ממפגש חברתי, חשש מלהיות לבד, חשש משינוי סביבה, חשש מתגובה בלתי פצויה ועוד. למדו אותו להתמודד עם חרדות, להביע אותן, למצוא פתרונות ולערוך סימולציות של התמודדות.

תנו לילד חיזוקים חיוביים בכל פעם שהם מתגמשים וחוזרים בהם מההתעקשות. למדו אותם ש"משתלם" להם להתגמש.

הציבו גבולות ברורים והקפידו לא לאפשר לעבור אותם. גם בהתעקשות יש גבולות אותם לא חוצים. גם כשמתווכחים, רבים או מתעקשים, הכל צריך להתנהל בתוך גבולות ברורים ומוסכמים.

אז איך להתמודד עם מצבי עקשנות של ילדים:

  1. השתדלו לתת מודל של עקשנות חיובית. עקשנות כדי להגיע לתוצאות, להגיע להישגים, לקדם תהליכים.
  2. כשהילד מתעקש, השתדלו לא להתעקש כנגדו ולנהל "מלחמת עקשנים".
  3. כשאתם בסיטואצית עקשנות עם הילדים, אל תרימו את הקול, נסו לשמור על איפוק ולאמר את דעתכם בשקט וללא "יציאה מהכלים".
  4. זהו מה נוח יותר לילדיכם. הכנה מוקדמת של העומד להתרחש, או הודעה של ה"רגע האחרון". פעלו מולו בהתאם לתהליך שמונע ממנו התנגדות ולא כזה שמקדם אותה.
  5. אל תשוו ילד עקשן לאחיו. זה רק מחריף את המצב.
  6. אל תתייגו את הילד כ"עקשן". אל תיצרו נבואה שמגשימה את עצמה.
  7. נסו לפצח את הסיבה להתעקשות. זרקו לאויר סיבות אפשריות ונסו להסיק מהתגובות.
  8. אם אין ברירה – היו החלטיים ופעלו בקור רוח ובהחלטיות תוך בחירה בדרך שלדעתכם היא הנכונה.
  9. אל תבהלו מהרמת קול או התנהגות אלימה ואל תגיבו באותה הדרך.
  10. למדו את הילדים לווסת רגשות ולהתמודד עם מצבים לא צפויים.
  11. נסו "לפרק" חרדות שבדר"כ מובילים לעקשנות.
  12. הקפידו על גבולות ברורים גם בתהליך ההתעקשות. אל תאפשרו להם לפרוץ אותם.
  13. כשהילד מוריד מהתעקשותו ונענה לבקשתכם – תנו לו חיזוק חיובי.
  14. במידה והילד התעקש ולבסוף התרצה – לאחר יום יומיים – נסו לנהל איתו שיחה על הסיטואציה ולהסיק מסקנות.


Bookingcom

השאר תגובה

הבהרה

המידע המופיע באתר זה, המלצות, שאלונים וטיפים, הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ מקצועי. על הקורא לפנות למומחה
על מנת לקבל ייעוץ מקצועי. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם בעקבות שימוש במידע
המופיע באתר.