מאמרים חדשים

איך נלמד את הילדים (או בעיקר את הילדות) להתמודד עם "ריבים בין חברות"
האם אתם מתייחסים לתעודת הסיום מביה"ס כאמצעי למינוף וצמיחה?
לפתח הומור בקרב ילדים
לעודד את הילדים לעשות (כמעט) הכל ב"עשר אצבעות"
כיצד ללמד ילדים להקשיב?
נכנס יין – יצא סוד – האם עלינו ללמד את הילדים לשמור סוד או שיותר חשוב ללמד אותם לספר הכל?
איך מאמא הפכתי להיות מזכירה??? – מה זה כל הדפים האלה???
האם לחשוף ילדים למהדורת החדשות?
איך לגדל ילדים אכפתיים
מי מפחד ממסיבת הסיום? – איך להתמודד עם ילד שמסרב להופיע במופע סוף השנה
האם הילד שלי בשל לא ללכת לקייטנה ולהישאר בבית?
להתמודד עם עקשנות של ילדים
ישראל דוז פואה!! למדו את הילדים שירים ישראלים – ותרוויחו!!!
"לילה ראשון בלי אמא" – כיצד להכין את הילדים לישון מחוץ לבית
"תנו לזמן זמן" – איך ללמד ילדים לנהל את הזמן שלהם
ילדי ה"יַכְנֶע"
ילדי דור ה"WOW"
לגדל ילדים שמעזים ללכת "נגד הזרם"
איך להיות הורים מעורבים בחיי המתבגר?
"התמדה" – המנוף למימוש הפוטנציאל
"גפן במובן גאפן"- כיצד נפתח את אוצר המילים של ילדינו
תחרות בין אחים במשפחה
"לעודד ילד לחלום…"
פייסבוק! אמור לי מי הם ילדיך – ואומר לך מי אתה!
כללי

"גפן במובן גאפן"- כיצד נפתח את אוצר המילים של ילדינו

0 77

מה קרה לאוצר המילים של הילדים של הילדים שלנו? איך קורה שהם מתבטאים כל כך הרבה, בכל כך הרבה אמצעים (טכנולוגיים), אבל משתמשים בכל כך מעט מילים. איך הסלנג הפך להיות רחב יותר ומשמעותי יותר מאוצר המילים אליו הורגלנו הודות לאליעזר בן יהודה והאקדמיה ללשון? איך קורה שכל כך הרבה מילים משתבשות, מתחלפות בביטויים חדשים ומעורבבים בכל כך הרבה סלנג. אם רק "נעיף" מבט בווטצאפ של הילדים, נגלה שפה אחידה, בלי פסיקים ונקודות, קצרה ועניינית (על גבול המורס) ובעיקר שפה שמדברת בתמונות. אוצר המילים די דל ומילים רבות פשוט יצאו משימוש עד כדי כך שאני שומעת מילדי הערות בסגנון "מי משתמש במילים האלה?", "רואים שמבוגר כתב את זה, מה זה מילים האלה?".

השפעת הסביבה בה גדל הילד

בשנים האחרונות נערכו מחקרים רבים שבדקו את ההשפעה של גורמים חברתיים וגורמים תרבותיים על דפוסי הלשון בהם משתמשות אוכלוסיות שונות. במיוחד מעניינת ההשפעה הגדולה שיש לסביבה בה הילד גדל, ובמיוחד למשפחה שלו, על ההתפתחות השפתית שלו. מחקרים מצביעים על כך שילדים החשופים לשפה עשירה יצליחו טוב יותר מאלו שאינם חשופים לשפה זו.

סביב שולחן האוכל, למשל, מתנהלות שיחות שונות בין הורים וילדים, שאיכותן תלויה בתרבות המאפיינת את אותה המשפחה. שוני בין תרבותי יוצר שוני באוצר המילים, בהיקף שלו, בבחירת המילים, המונחים ועוצמת הפירוט של סיטואציות ותהליכים. נמצא שאצל משפחות ישראליות סגנון הדיבור הרבה יותר ישיר ומפורש (בשונה מתרבויות אחרות). אצל השראלים שיחה היא רבת משתתפים. השיחה מתאפיינת יותר בדיאלוגים ופחות במונולוגים (טוב…כי אין לנו סבלנות לשמוע עד הסוף ואנחנו חייבים להגיב…). הילדים הישראלים במקרים רבים יוזמים את נושאי השיחה והוריהם לוקחי חלק שווה בשיחה בצורה דומה לילדים (בשונה ממשפחות בהן השיחה "מנוהלת" על ידי המבוגר, הוא נותן את הטון, והילד בעיקר מקשיב ומגיב במידה וניתנה לו רשות דיבור).

חשיפה

ככל שהילדים יחשפו מגיל צעיר יותר לסביבה שמתבטאת באוצר מילים רחב, כך אוצר המילים שלהם יתפתח בהתאם. לילדים שמפתחים אוצר מילים עשיר מגיל צעיר יש סיכוי הצלחה גבוהים יותר במהלך חייהם. ככל שיחשפו לגננות בעלות אוצר מילים רחב, מטפלות בעלי אוצר מילים רחב, או כל אדם אחר שנמצא באינטנסיביות עם הילד, כך אוצר המילים של יהיה מפותח ורחב יותר.

 

התפתחות השפה

תהליך רכישת השפה הנו תהליך מתפתח. בממוצע, בגיל תשעה חודשים, הילד צובר התנסויות ראשונות בשימוש בשפה. הוא מחקה את המבוגר ומשתמש בעיקר במילים שמקבלות פידבק חיובי מצד המבוגר. הילד יתחיל להגיד "בה", "בבה" ועד "אבא". ברגע שאמר אבא, הוא מקבל פידבק חיובי מהמשפחה, קריאות התפעלות, שמחה וניסיון של בני משפחתו לשחזר את הצלחת הילד להפיק את הצלילים הללו בעיקר בקריאות עידוד ומשפטים כמו "תגיד אבא", "תראה לסבתא איך אתה אומר אבא". לקשר עם הסביבה משמעות גדולה מאוד. ככל שהסביבה יותר קשובה ויותר מפרגנת לרכישת המילים – כך הרכישה תהיה יעילה יותר. שמיעה והקשבה הם התנאים הבסיסיים ביותר לבניית שפה.

עד גיל שנה וחצי, אוצר המילים נרכש בצורה איטית ואז כאילו נפרץ הסכר, או בלשון המקצועית מתרחש "פרץ לקסיקאלי" והמילים נרכשות בצורה מהירה יותר.

עד גיל שנתיים ילדים כבר  צריכים לדעת לחבר משפטים פשוטים ותקניים ולהבין על מה מדברים.

בין הגילאים שנתיים עד שלוש, אוצר המילים גדל מאוד, הילדים לומדים להבדיל בין זכר לנקבה, יחיד ורבים, להשתמש בגופים (אני, אתה, הוא, הם, הן, אנחנו ועוד.). בגיל זה יש להם יכולת לספר סיפור ומתעורר מצידם עניין רב בספרים .

בגיל שלוש וחצי עד ארבע הילדים כבר צוברים את אוצר המילים השלם. מרכיבים משפטים ומרחיבים את השימוש בביטויים.

בגיל ארבע וחצי עד חמש וחצי אוצר המילים כבר עשיר יותר, הילדים משתמשים במשפטים מורכבים, מוסיפים תארים, מילות קישור ומתארים בפירוט רב סיטואציות ותהליכים.

תקשורת

רוב תהליכי רכישת השפה, וכפועל יוצא מזה רכישת אוצר המילים, מתרחש בבית. במשפחה. ישנם  הבדלים בין משפחות ובין הורים מבחינת כמות התקשורת הלא מילולית והמילולית שלהם עם ילדיהם יש הורים שמעודדים תקשורת יותר מאחרים כבר בראשית החיים של הילד על ידי יצירת קשר-עין ותגובה למלמולי הילדים. על ידי משחקים של חזרה על מלמולי הילד ותוך כדי התייחסות לצלילים שהם משמעים. הילד השמיע את הצליל הזה, משמע הוא רעב. השמיע את המלמול הזה, משמע הוא עייף. תהליכי השירה, המשחק "אחד מול השני", משחקי ה"קוקו" או כל משחק הכרוך בקשר הורה ילד – מכינים את הילד לקראת הקשבה לאחר, האזנה והשתתפות בשיחה. מחקרים מצביעים על כך שהורים שמגיבים לכל ניסיון יצירת תקשורת של הילד, ישפיעו לטובה על התפתחות שפתו בעתיד.

תקשורת בין הילדים לבין עצמם, ובינם לבין מבוגרים גורמת להתפתחות השפה. כדי לפתח את אוצר המילים של הילדים חשוב להקפיד מאוד ליזום שיחות עם הילדים. השיחות יכולות להתרחש בכל מקום. במטבח, בסלון, באמבטיה, ברכב. חשוב להקפיד על שימוש במילים נרדפות, מילים גבוהות, משפטים פשוטים ומורכבים ולגוון את אופיה של השיחה על מנת לאפשר לילד לקלוט אוצר מילים רחב ומגוון.

הורה שחושב שילדו לא מבין ולכן מדבר איתו בשפה פשוטה, מוותר מראש על מתן דוגמא אישית של שימוש מורכב בשפה ולא מרחיב את אוצר המילים של הילד.

העשרת אוצר המילים

חשוב להעשיר את אוצר המילים תוך כדי התעקבות על המילה ואפילו יצירת סיפור סביבה על מנת לגרום להבנה תוך כדי חוויה. כשביתי נתקלה במילה "כתלים" במהלך קריאת טקסט, היא שאלה אותו לפשר המילה. האפשרות הפשוטה היתה לענות שכתלים זה קירות. האפשרות שיותר מבטיחה שהיא לא תשכח את משמעות המילה ואפילו תשתמש בה, היתה להגיד: "זוכרת את הכותל המערבי? מה זה הכותל המערבי? קיר. אז כתלים משמעו קירות ברבים". ואם נצרף לשיחה גם תמונה מ"גוגל תמונות" – אני מבטיחה לכם שהיא לא תשכח את המילה.

כשבני היה צעיר הוא נהג להשתמש במילה"לרשום". "אמא רשמתי חיבור", "אמא רשמתי מכתב", "רשמתי את שיעורי הבית". השימוש במילה זו מאוד צרם לי. בכל פעם כשתיקנתי אותו ל"כתבתי", התיקון לא נטמע והחזרה על המונח "רשמתי" התרחשה שוב ושוב. יום אחד ישבתי איתו והסברתי לו ש"רושמים רשימה" ו"כותבים כתבה". נכנסנו לגוגל ובדקנו מה נוהגים לרשום ולמה לכתוב. התעכבנו על ההבדלים בין המונחים. מאז הוא מבדיל ויודע היטב מתי להשתמש בכל מונח. עצם החוויה נחרטת בזיכרון ובאמצעותה הילדים לומדים וזוכרים ומאמצים את השימוש במילים.

הקשבה

כאשר אנחנו מקשיבים לילד מספר סיפור או חוויה, זו ההזדמנות שלנו להעשיר את אוצר המילים שלו ולהשתמש במילים נוספות שיעזרו לו להרחיב את אוצר המילים. למשל: אם הילד מספר "ראיתי היום כלב מסכן מסתובב לבד ברחוב". נוכל לשאול אותו: "הוא שוטט? הוא דידה? הוא נראה לך אומלל? הוא הרכין ראש?" זוהי הזדמנות בשבילנו לסייע לו לבטא את הסיטואציה שרצה לתאר, במילים רבות ומורכבות יותר.  תפקידנו כמבוגרים לנסות לחשוף את הילדים למילים חדשות בהתאם לגיל וליכולת ההקשבה שלהם ושיתוף הפעולה מצידם.

קריאה

קריאת ספרים ידועה כדרך משמעותית להעשרת השפה. מחקרים רבים מצביעים על הקשר בין קריאת ספרים לפיתוח אוצר המילים. בגיל הצעיר, כל עוד זה "בידיים שלנו", חשוב שנקריא להם ספרים וסיפורים רבים. בגיל הבוגר יותר, לא לכולם "הולך בקלות", הניסיון לגרום להם לקרוא. מניסיון שלי, עם ילדה שכל מה שעיניין אותה בספר זה מתי הוא מסתיים וכמה עמודים נשארו לסיום, אוכל לספר שהיא ידעה לאמר שמספר של 100 עמודים, קראנו 75, כלומר נשארו 25 עמודים, שהם 25%, כלומר סיימנו 75%, כלומר אם נקרא 5 עמודים ביום, אז ישארו לנו 5 ימים, כלומר קראנו כבר 15 ימים וכך הלאה. את הילדה עניינו רק תרגילים במתמטיקה ולקרוא את הספר ממש לא עניין אותה, אלא אם היה זה חלק ממשימה או ממטלה ש"הפלתי" עליה, ואז לא היתה לה ברירה.

נקטתי בשיטות רבות כמו, אני קוראת עמוד ואת קוראת עמוד, אני קוראת שורה ואת קוראת שורה, אני מקריאה את אחת הדמויות ואת את שאר הדמויות ואת המספר ומחליפים. בכנות אני חייבת לספר שלא כל השיטות ממש עבדו ולעיתים נאלצתי להשתמש באיומים…אבל במבחן התוצאה זה השתלם. אוצר המילים שלה רחב ומגוון.

טעויות

רצוי לא לתקן טעויות של ילדים אלא פשוט לחזור על המילה בצורה נכונה. ילד ששומע את ההטיה הנכונה מספר פעמים, יטמיע את המילה בצורתה הנכונה. כשהילדים קטנים אנחנו די נהנים משיבושים (להוציא הורים לילד ראשון) וההטיות המצחיקות הופכות להיות חלק מההוואי המשפחתי (בני במשך שנים אמר "גבל'ה" במקום "ביג'לה", אחותי נהגה לאמר "מחרונה" במקום "מה המנה האחרונה"). אבל חשוב לתקן. לא להגיד לילד "ככה לא אומרים, אומרים כך וכך", אלא לאמר "התכוונת לבקש ביגל'ה?", "התכוונת לשלושה חברים?". אל תחזרו על הטעות. פשוט אמרו את המילים בדרך הנכונה (בנושאים של זכר ונקבה זו מחלה שלוקחת הרבה זמן…).

קיימות דרכים רבות להקנות אוצר מילים רחב. אם באמצעות מילוי חוברות של העברת קו ממילה לפירושה, אם באמצעות השלמת מילה בטקסט, מציאת מילים נרדפות למילה, חיפוש הגדרה מילונית למילה, פירוק מילה ארוכה לתתי מילים, ועוד. אני מעדיפה להעשיר במילים כחלק מהשיח היומיומי, כחלק מסדר היום של הילד ולא להושיב אותו ו"להרביץ בו תורה".

ביומיום

שלבו בשיחות שלכם איתם פתגמים. הסבירו את הפתגם אם לא הבינו. לילד ש"משויץ" בעבודה שהכין, אמרו "אין הנחתום מעיד על עיסתו" ובהזדמנות זו הסבירו מה זה נחתום ומה היא עיסה. לילד שמתלהב מבגד מסויים הזכירו לא להסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. אתרי האינטרנט מלאים באתרי פתגמים. בחרו בכל שבוע פתגם חדש ושלבו אותו ביומיום.

כשאתם נתקלים במונח לועזי, שאלו את הילדים: "איך אומרים בעברית מוטיבציה", "איך אומרים בעברית אגואיסט". נסו לשוחח עם הילדים במילים נרדפות, ילד שאומר "אמא אני פוחד", שאלו "אתה חרד? אתה חושש?". השתמשו במטבעות לשון "תם ונשלם", "לא דובים ולא יער". ילדים שנחשפים לביטויים, חוזרים עליהם בהמשך חייהם. הביטויים נטמעים בהם. לפעמים אנחנו, כמבוגרים יודעים לשנן ביטויים או פתגמים ולא זוכרים איפה שמענו אותם והיכן נתקלנו בהם לראשונה.

הקפידו להזכיר שכובע חובשים, נעלים נועלים וגרביים גורבים. ולא שאת הכל "שמים". ילד שאומר "אני שם חולצה", תקנו אותו ל"אתה לובש חולצה?".

כתיבה

כתיבת שירים וסיפורים מפתחת מאוד את אוצר המילים. כשהילדים צעירים ורוכשים את צעדי הקריאה, מומלץ לקנות להם מחברת ולהמליץ להם לכתוב יומן שיתאר את המתרחש בחייהם. אנחנו נהגנו, כשהילדים היו צעירים יותר, לתת להם לכתוב יומן מסע בטיולים אליהם נסענו. היומנים תארו את החוויות שחוו. עם השנים, כבר פחות התייחסו לבקשותינו וההרגל פחת. אבל היומנים האלו משמשים מזכרת מאוד נחמדה ומהווים ציוני דרך ראשונים בהעשרתם השפתית.

בכיתה של ביתי, כתבה כל הכיתה ביחד ספר שירה. הילדים התנסו בכתיבת שירים בסגנונות שונים. שיר קלסי, שיר הכולל אוקסימורון, שיר הכולל אקרוסטיכון, שיר יפני (עם שורות קצרות), שיר עם חריזה א,א, ב,ב ושיר עם חריזה א,ב א,ב ועוד. כתיבת שירים מפתחת מאוד את אוצר המילים. הילדים נדרשים למצוא מילים נחרזות, מילים נרדפות ומילים המתארות את שברצונם להביע.

למדו את הילדים שירים חדשים. שירים מאוד מפתחים את אוצר המילים. שירו איתם את השירים ושימו דגש על המילים ולא רק למנגינה. תנו הסבר למילים הלא מובנות.

חפשו הזדמנויות בהם אתם יכולים להעשיר את השפה. למשל, כשאתם עורכים את השולחן, הפרידו בין כוס לספל, בין צלחת לקערה, לקערית ועוד. אפשר לבקש מהילדים לשטוף ידים ואפשר ליטול ידיים וכד'.

הקניות בסופר הן הזדמנות להעשיר את אוצר המילים של הילדים. ניתן לעבור על סוגי הפירות וסוגי הירקות, סוגי הלחמים. להתייחס לצבעים, לגדלים, לצורה, למשקל. בוא נחפש עגבניה מאורכת, בצורת אליפסה, בצבע אדום בהיר, קוראים לה עגבנית "תמר", תקח את הבינוניות, לא את הגדולות ולא את הקטנות ועדיף את הקלות ולא את הכבדות. במשפט אחד יצרתי התייחסות לסוג, לצורה, לצבע, לשם, לגודל ולמשקל.

נסיעות ארוכות ברכב הן הזדמנות לשחק משחקים. שחקו משחקי אסוציאציה, "ארץ-עיר", "מי מכיר מילה שמתחילה באות", "מי מוצא שיר שיש בו את המילה…". "מי מכיר את ההיפך מהמילה….", "מי מוצא מילה נרדפת למילה…". משחקי טריוויה.

קיים קשר ישיר בין אוצר המילים בו אתם משפחתים בבית לבין אוצר המילים שילדיכם ירכוש. זכרו זאת ונסו להרחיב אוצר מילים זה. רק תועלת תצמח מכך.

אז איך נפתח את אוצר המילים של הילדים?

  1. הקפידו לעודד תקשורת עם הילד כבר בגיל הרך. שחקו משחקי תקשורת וגרו את הילד לתגובה.
  2. מצאו קשר בין המילמולים לניסיונות לאמר משהו. האם הילד רעב, צמא, עייף וכד'.
  3. הקפידו ליזום שיחות עם הילדים. השיחות יכולות להתרחש בכל מקום. במטבח, בסלון, באמבטיה, ברכב.
  4. הקפידו על שימוש במילים נרדפות, מילים גבוהות, משפטים פשוטים ומורכבים וגוונו את אופיה של השיחה על מנת לאפשר לילד לקלוט אוצר מילים רחב ומגוון.
  5. התייחסו לילד כאל בוגר, כאל מבין ודברו איתו בשפה גבוהה.
  6. העשירו את אוצר המילים תוך כדי התעקבות על המילה ואפילו יצירת סיפור סביבה על מנת ליצור למידה מתוך חוויה.
  7. הקשיבו לילד מספר סיפור או חוויה, והעשירו את אוצר המילים שלו למילים נוספות שיעזרו לו להרחיב את אוצר המילים.
  8. אל תוותרו על קריאת ספרים. הקריאו לילד החל מהגיל הרך ונסו לעודד אותו לקריאה עצמית.
  9. אל תתקנו את הטעויות של הילד אלא חזרו על המילה בצורה נכונה.
  10. שלבו בשיחות שלכם איתם פתגמים. הסבירו את הפתגם אם לא הבינו.
  11. כשאתם נתקלים במונח לועזי, שאלו את הילדים: "איך אומרים אותם בעברית".
  12. הקפידו לאפשר לילד לכתוב. כתבו איתו סיפורים, שירים וחוויות תוך העשרת אוצר המילים.
  13. חשפו את הילד לשירים. הקפידו לשים לב למילים ולא רק למנגינה. שירים מעשירים מאוד את אוצר המילים.
  14. כתיבת שירים וסיפורים מפתחת מאוד את אוצר המילים. עודדו אותם לכתוב סיפורים ושירים. תנו דגש על חריזה ועל אוצר המילים.
  15. השתמשו בבית במילים נרדפות.
  16. "נצלו" את הקניות בסופר כדי להעשיר את אוצר המילים של הילדים באמצעות המוצרים סביבכם.
  17. שחקו משחקים המשלבים מילים. משחקי אסוציאציה, "ארץ-עיר", "מי מכיר מילה שמתחילה באות", "מי מוצא שיר שיש בו את המילה…". "מי מכיר את ההיפך מהמילה….", "מי מוצא מילה נרדפת למילה…". משחקי טריוויה.

 

השאר תגובה

הבהרה

המידע המופיע באתר זה, המלצות, שאלונים וטיפים, הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ מקצועי. על הקורא לפנות למומחה
על מנת לקבל ייעוץ מקצועי. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם בעקבות שימוש במידע
המופיע באתר.